כל פעם מחדש אני מגלה
כמה קסם יש בדבר הזה.
לפעמים, אנחנו כל כך עסוקות
בעשייה, בהתקדמות,
בלמידה ובהתפתחות
שאנחנו לא עוצרות רגע.
עוצרות ופשוט נוכחות.
ימי החג איפשרו לי,
לעצור הכל. לעצור את
ההתפתחות האישית והמקצועית
לעצור את הלימודים וההכשרות
לעצור את המחשבות
על כל הנשים המופלאות
שאני לוקחת חלק במסע שלהן
ופשוט להיות.
להיות במנוחה, בשלווה,
להיות בנוכחות והקשבה.
להיות בהנאה.
והסטופ הזה על כל השגרה שלי,
הניתוק הזה איפשר לי חיבור.
התחברתי לעצמי, לרצונות שלי,
הרעיונות עלו והיצירתיות התפרצה.
למה אני מספרת לכן את כל זה?
כי אני חושבת שגם לכן מגיע
לקחת רגע, לעצור הכל ופשוט להיות.
ההתנתקות תביא חיבור,
ההתרחקות תביא התקרבות
וזה מן ברייק כזה שיאפשר לכן צמיחה.
עכשיו החגים יכפו עלינו את הפאוזות האלה
אבל אחריהם נצטרך לעשות אותם בעצמנו.
זוהי תזכורת לי ולכם, כמה חשובה העצירה,
ההתנתקות, ההנאה והנוכחות.
מגיע לכן, אתן ראויות לזה, ואין סיבה
שלא תעשו זאת בכל פעם שליבכן מבקש.
אז יאללה, פתחי יומן וקבעי לך מעכשיו
את הפעם הבאה שאת מתנתקת כדי להתחבר
ומתרחקת כדי להתקרב.
