בימים שלפני כיפור, יש מנהג לבקש סליחה מאחרים, מה שנקרא בין האדם לחברו ובין האדם למקום. כאן אני מציעה מישהי אחרת ולא פחות חשובה לבקש ממנה סליחה.

יש שאומרות "אני לא יכולה בלי הקפה שלי", והאמת שיש מצב שזה נכון ויש מצב שלא. הבעיה מתחילה כשאנחנו נותנות לאנשים ומאכלים הצמדות שלא תמיד באמת נכונות לגביהם. מה הקשר בין קפה וזוגיות? בואי לראות.

זו תובנה שלקח לי הרבה זמן להבין, ועוד יותר הרבה זמן ליישם. אבל מאז שהצלחתי, הרבה מאוד השתנה בחיי.

אחרי שחקרתי הרבה את כל הנושא של אזור הנוחות ואיך לצאת ממנו, גם הבנתי שהשם שהצמידו לו ממש לא מתאים לו. זה אזור לא מגניב וממש לא נוח. אזור ההיאחזות יותר מתאים.

הגיע הזמן שמישהי פה תתן לגיטימציה לא להיות בשיא שלך כל הזמן. מישהי פעם אמרה לי, אמרה וצדקה. "פאסון זה אסון". בואי להבין למה הכוונה...